פרויקט זה שתכנן אדריכל דניאל אזרד, ממוקם ברובע צנוע מצפון לעיר הנמל אשדוד. האתר הוא חלק ממתחם מבני חינוך. המבנה המקורי, שתוכנן על ידי האדריכל יצחק פרלשטיין, שימש בית ספר תיכון. בשנים האחרונות רק שליש מהמבנה המשיך לתפקד כבית ספר תיכון והשאר ננטש. התערבות בפרויקט קיים מציבה דילמה גדולה.
כאשר ניגשים למבנה הברוטליסטי הגדול הזה של שנות ה-60, המטרה הייתה ליצור במודע רובד היסטורי חדש. האסטרטגיה שלנו הייתה לעשות שימוש חוזר בבניין המקורי בצורה אחראית, מכובדת, נדיבה וייחודית. המרכז הטכנולוגי הוא יוזמה חדשה של משרד החינוך, השואפת להחיות את בתי הספר הישנים הנטושים, עם תכנית חינוכית חדשה, המורכבת ממעבדות וסדנאות המקדמים מחקר בתחומים שונים – ביוטכנולוגיה, רובוטיקה, אנרגיה בת קיימא, משרדי כיתות ומרכז טכנולוגי.
המחיצה המקורית הייתה קלאסית: פטיו מרכזי מקורה מוקף במסדרונות ובכיתות הפונות כלפי חוץ. עבור החללים הפונים לגובה הדרומי (חם במיוחד ברוב ימות השנה), הצענו להעביר את המסדרון לחזית הדרומית וכך יפנו המעבדות לחלל המרכזי. המסדרון משמש כמגן חום ויכול לשמש גם כחלל ביניים לסטודנטים.
המעבדות והכיתות פונים צפונה, נהנות מאור רך ומזוגגות לחלוטין. בלב האטריום אנו מאתרים את החדר הרב-תכליתי. קופסה עם עור אדום נתפסת כאלגוריה לטכנולוגיה. הבטון האפור, עם האסתטיקה של חוסר השלמות שלו, עומד מול הקופסה האדומה, שהיא מבריקה, רפלקטיבית וחלקה לחלוטין. הקופסה, מסובבת מעט, יוצרת מחווה עדינה לשבור את האורתוגונליות של המבנה. החזית הפנימית נוצרה על ידי סגירת המסדרונות הפתוחים בעור מזוגג.
יצרנו מרפסת המשמשת גם כחלל מוצל להגדרת חלל גישה. העור החיצוני החדש מורכב משתי שכבות: הראשונה היא עור HPL עם צבעים הנעים בין לבן לאפור דרך צהוב חם לאדום. השני הוא סוליית בטון חשופה הבנויה במקצבים עצמאיים. לעור החיצוני יש עומק, וכאשר הוא פוגש את השמש, נוצר מימד חדש. כל קומה מאופיינת בצבע מסוים. ירוק נמצא בכניסה, סגול בקומה הראשונה, וצהוב בשנייה, בעוד המעקה מוביל אותנו לצבעים המתאימים.
נוספו שתי פונקציות חדשות: מחזור אנכי ומקלטי פצצות. ה"מגדל" של המעליות ושל המקלטים, רובם חזיתות עיוורות, הוצבו בצפון הבניין, שהוא גם שלו.מאחור, בעוד מדרגות החירום החדשות הוצבו בכניסה. העצים הקיימים במקום היוו את המבנה לתכנון הנוף, שהורכב מספסלים בצל הנדיב של העצים, ריצוף המחבר בין החללים החיצוניים למרפסת הגישה וצמחייה שנבחרה בקפידה במרחבים הירוקים מתחת לעצים.
Designed by architect Daniel Azrad in a modest neighborhood north of Ashdod, this project transforms a largely abandoned 1960s brutalist high school, originally designed by Yitzhak Perlstein, into a contemporary technological education center
Rather than replacing the existing structure, the intervention embraces its brutalist character while introducing a new architectural layer. The original courtyard scheme was reorganized to improve climate performance: southern corridors now act as thermal buffers, while fully glazed laboratories and classrooms face north, receiving soft natural light
At the heart of the atrium, a slightly rotated red volume houses a multifunctional space. Its smooth, reflective skin creates a deliberate contrast with the raw, imperfect concrete of the original building, introducing a distinctly contemporary technological language
A new double-layer façade combines colorful HPL panels with exposed concrete elements, giving the building depth, shade and a changing appearance throughout the day. Each floor is identified by a different color, reinforcing the building’s educational and dynamic character
New vertical circulation, protected spaces and emergency stairs were integrated into the existing structure, while the landscape design builds on the mature trees already on site, creating shaded seating areas and a softer transition between the building and its surroundings.
The project demonstrates how a dated brutalist structure can be renewed without erasing its history—turning an abandoned school into a vibrant, contemporary environment for technology, research and learning